ניוזלטר יוני

אמצע חודש יוני הוא זמן טוב לדבר על שני נושאים הקשורים לחוק האריזות: 1. דוח החציון הראשון של חוק האריזות, אותו יש להגיש עד סוף חודש יולי. מי שעדיין לא התכונן כראוי מוזמן לקרוא עוד על חוק האריזות באתר ועל הפתרונות העומדים לרשותו. 2. דוח הפרשים מתאגיד ת.מ.יר. מי שקיבל דוח כזה, אני ממליץ לבדוק אותו בדקדקנות. בנוסף, בימים אלו אני בעיצומו תהליך רחב היקף של ספירת אינוונטר במכללה גדולה וחשבתי שסיפור המקרה יכול לסייע גם לך. פרטים נוספים בכתבה מטה. מאחל שיהיה חודש מוצלח ופורה!

מי סופר אותם? להבדיל מספירת מלאי, אשר את כלליה ואת דרך התנהלותה אנו מכירים, ספירת אינוונטר היא לרוב תהליך רווי אי סדר ואי דיוקים. מהי ספירת אינוונטר ומה הדרך הטובה ביותר לבצע אותה כהלכה? על כך בכתבה הבאה  את נושא הייעול של תהליך ספירת אינוונטר בחרתי לספר לכם דרך סיפור מקרה של לקוח. מדובר במכללה בעלת שני סניפים במרכז ובדרום ובהם כיתות לימוד רבות ואינספור פרטי ציוד אינוונטר: כיסאות, שולחנות, ציוד מעבדה, מחשבים ועוד.להבדיל ממלאי, המוגדר כציוד המיועד להנפקה / מכירה, ציוד האינוונטר נועד לשימוש פנימי, לצורך תפעול שוטף של המערכת. במקרים רבים, המעקב אחרי ציוד אינוונטר הוא קשה ורצוף אי סדר, מכמה סיבות:

• 1. להבדיל ממלאי היושב במחסן הלוגיסטי של החברה, ציוד אינוונטר מפוזר לרוב באופן פיסי ברחבי הארגון – בחדרים, בכיתות וכולי.
• 2. להבדיל ממלאי, הקטגוריות באינוונטר אינן ברורות דיו. האם כיסא הוא רק כיסא? או שיש צורך לציין גם את שם המודל? אותו כנ"ל לגבי מחשבים נישאים ועוד.
• 3. בהמשך לסעיף הקודם, בספירת אינוונטר יש צורך להקים משפחות חדשות של ציוד ולהקפיד הקפדה יתרה על הרישום השוטף שלהם.

המשימה שלי במכללה הייתה ברורה: להקים מחדש את מערך האינוונטר, לקטלג אותו מחדש וליצור מערכת שמסוגלת לעבוד בקלות וביעילות רבה כבר בספירת האינוונטר הבאה.התהליך שהטמעתי במקום, כלל שני שלבים עיקריים:

• 1. יצירת מערכת מידע תומכת שתקלוט את הסימונים והקטלוגים החדשים שניצור למוצרי האינוונטר הקיימים. יש לציין כי לא בכל המקרים מערכת ה ERP הקיימת של החברה יודעת לעשות זאת.
• 2. לדאוג שהספירה הבאה תהיה קלה ופשוטה. לשם כך בחרנו להדביק מדבקות RFID על כל מוצרי האינוונטר. בצורה כזו יצרנו מצב בו ניתן לקרוא את נתוני המוצרים מרחוק, על ידי כניסה למרחב (כיתה / מעבדה), קריאה קצרה ואוטומטית של כל הפריטים שנמצאים בחדר, באמצעות המסופון ומבלי להתקרב אליהם פיזית ומשם המשך לאזור הבא.

שדרוג מערך המלאי באמצעות מדבקות RFIDהיכולות של טכנולוגיית RFID הן אדירות בכל קנה מידה. באמצעות RFID – Radio Frequency Identification ניתן לעקוב אחרי סחורה, מבלי להיות צמודים אליה. ניתן לדעת איפה כל מוצר נמצא על המדפים, ואף לקבל חיווי כשהסחורה יוצאת מהמחסן. בהקשר של ספירת מלאי (ובוודאי בספירת אינוונטר) היתרון הוא עצום: במקום לסרוק כל מוצר בנפרד, המערכת עושה ספירה מיידית ואוטומטית של כל המוצרים הנמצאים באזור הקליטה.עד לפני שנה, אפשר היה לומר שהחיסרון היחיד אולי של טכנולוגיית RFID, הוא המחיר. עלות הטמעת הטכנולוגיה אפשרה רק לשחקנים מעטים (והגדולים ביותר) ליהנות ממנה. אלא שגם את החסרון הזה הצלחנו לעקוף. בשנה האחרונה הושקו מספר פיתוחים טכנולוגיים שהפכו את הקערה על פיה ומהיום, טכנולוגיית RFID זמינה ונגישה הרבה יותר – ורלוונטית מתמיד לספירות מלאי ובוודאי לספירות אינוונטר.
   

ל"גלות את אמריקה " – ביטוח במחסן  אבי בן חורין – מומחה לביטוח חבויות, רכוש וימי יודעים מה קורה בפוליסה שלכם לביטוח המחסן? מה לגבי שינוע סחורה? הנה כל מה שרציתם לדעת על ביטוח מחסן וסחורה. ראו הוזהרתם: התוכן עלול להיות מעניין… אחסנת טובין , בין אם מדובר בחומרי גלם , ציוד או תוצרת גמורה , היא תופעה שכיחה ברוב העסקים שהינם בתחום המסחר והתעשייה. לאחרונה פנה אלי חבר , שהעביר ציוד (שהשתמש בו בפרויקט שהסתיים ) לאחסנה זמנית במחסן אמריקאי , לתקופה של כחצי שנה , לפני שימוש חדש , וביקש את התייחסותי למסמכי האחסנה, ההסברים והעלויות בהיבט הביטוחי. המסמך שקבלנו נראה על פניו כמסמך רגיל של חברת ביטוח אמריקאית ,כפי שנמסר בדרך כלל לדורשים לדעת מה הביטוח שקיים ( משהו בסגנון של "אישור קיום ביטוחים " שקיים אצלנו ). אבל מה ? כשהתחלנו לבדוק , מתעוררים סימני שאלה. המסמך נקרא – CERTIFICATE OF LIABILITY INSURANCE  מה שאומר בשפה פשוטה – תעודה של ביטוח חבות . " חבות " – אנחנו מבינים , היא האחריות של בעל המחסן כלפי האחרים . אם כך לא מדובר על ביטוח הרכוש באופן הרגיל . מה יעזור לנו ביטוח חבות , במקרה שתהיה רעידת אדמה ? האם יש לבעל המחסן חבות ? בוודאי שלא . מה יקרה במקרה של פריצה ? האם כדאי להפעיל ביטוח עסק?גם אז עלולה להיות בעיה  – באם לא נצליח להוכיח שבעל המחסן "רשלן" ,לא נקבל פיצוי כלשהו. אותו הדבר יקרה לגבי נזקי "אש מורחב" , כפי שכולנו מכירים אותם . כלומר , המסקנה הראשונה ברורה לחלוטין : המסמך אולי "יפה" , אך התוכן ( מבחינת בעל הטובין ) – ריק. המסקנה השנייה – בכל מקרה של נזק , אם לבעל המחסן ביטוח "חבות" , הדבר הראשון שיקרה הוא הוצאה כספית על עורכי דין , חוקרים וסייענים אחרים להוכחת חבות – לא רצוי. יש ביטוח ? כמובן ש- לא , במובן הפשוט של המילה. האם על כך נאמר " ללכת בלי ולהרגיש עם "? גם בנושא ה"חבות" עצמה , חייבים לבדוק . אם כפי שראינו באותו מסמך , יש לבעל המחסן חבות כללית ופוליסה "מטריה" ועוד – האם זה מעניין את בעל הטובין ? לא ! מה שהמאחסן צריך לוודא שיש ביטוח חבות בעלי מחסנים או במילים אחרות – אחריות מקצועית של בעל המחסן. ( מומחיות בנושא אחסנה). ובכן , מצאנו את החבות הזו והיא מוגבלת ב1 מיליון דולר . נשמע סכום סביר ? ואם יש במחסן סחורה ב 15 מיליון דולר ויהיה אירוע ביטוחי ותוכח החבות – מי יקבל את הכסף ראשון ? אולי יחולק באופן יחסי בין המאוחסנים לפי שווים? מה נעשה אם לא נקבל כלום? האם אפשר להסתפק בביטוח של בעל המחסן ? התשובה שלילית . דרך אגב , אם הסחורה שלנו משומשת , לפי מה נקבל פיצוי ? לפי שווי ריאלי ? לפי ערך החלפה בחדש? מי יקבע ? מי יודע?

מה אפשר להסיק מנתוני המקרה הזה , לגבי אחסון סחורה במחסן של אחרים?ראשית, יש לבדוק עם בעל המחסן את נתוני הביטוח שלו ולא להסתפק באימרה "יש ביטוח " , כפי שנהוג במקומותינו להתייחס לנושא. שנית , בבדיקת תנאי הביטוח של בעל המחסן יש לבדוק באם הם עדיפים על התנאים שאנו יכולים להשיג לבד ( הכוונה – לעומת התנאים בפוליסה הקיימת שלנו , או בביטוח מיוחד לצורך כך ) כדי להחליט היכן עדיף שיהיה הביטוח, ואולי במקרה הקיצוני לבטח אצל בעל המחסן ( תכתיב שלו ) ולעשות ביטוח נוסף שיהיה מעל ומעבר למה שכבר קבלנו . שלישית , לוודא שסכום הביטוח המצויין בכיסוי הביטוחי מתייחס ישירות לרכוש שלנו ולא לכל מה שיש במחסן והוא מתאים במלואו לשווי הטובין. בסיכום , אולי לא "גילינו את אמריקה" , אך המצב הזה קיים גם בארץ. ההמלצה החשובה מכל – תנו לאיש המקצוע (גם לו יש אחריות מקצועית ) לבחון את נושא הביטוח ולייעץ לכם לפני שתגיעו לנקודה שבה אומרים "סוף מעשה במחשבה תחילה".

    השבוע נשאלנו שאלה על ידי אחד הגולשים: שי שלום!כאשר אני מוריד נקודת הזמנה וכמות הזמנה לרמה נמוכה יותר ממה שהזמנתי עד כה, איך עלי לחשב את החסכון כתוצאה מההורדה?לדוגמא: נקודת הזמנה הורדה מ- 10 ל- 8. כמות הזמנה הורדה מ- 6 ל- 5. מחיר יחידה = 500$האם יש חסכון ממניעת/דחיית רכישה?האם יש חסכון בעלות אחזקת המלאי? (אצלנו עלות אחזקת המלאי כ- 20% לשנה).תודה! תשובת המערכת נקודת ההזמנה היא לרוב נגזרת של זמן האספקה (L.T.)כלומר, הורדת נקודת ההזמנה משמעותה הקטנת ה- L.T, ואני לא בטוח שנוצר חסכון כלשהו.במקרה כזה מכיוון שהכמות להזמנה ידועה – אתה פשוט דוחה קצת את הקניה.הורדת הכמות להזמנה בהכרח חוסכת מכיוון שאתה קונה פחות. תוכל לבדוק כמה חסכת ע"י בדיקהשל הכמות לפני ההפחתה כפול העלות, והכמות לאחר ההפחתה כפול העלות. חיסור של השני בראשוןיראה לך את החסכון.הפחתה בקניה אמורה לכאורה לחסוך בעלות האחזקה, אלא שצריך לבדוק את העניין לעומק מכיוון שלא תקטין את המחסן, את מצבת העובדים או הארנונה בגלל פריט אחד או שניים…מצ"ב דוגמא לפי מודל E.O.Q:

כבר דיברנו על פארטו לא מעט פעמים (ראה מאמר קודם בנושא) אלא שאי אפשר בלי לדבר על יישום פארטו באופן ויזואלי באקסל. לבניית פארטו באקסל יש כללים מאוד ברורים ופשוטים. הנה כך זה נראה:

• 1. בונים טבלה ומזינים בתוכה את הטורים הבאים: מק"ט, כמות (נמכרת בשנה), אחוז מהסך הכל, מצטבר וקו פארטו.
• 2. מסמנים את הטורים הרלוונטיים: פריט, כמות, מצטבר, קו פארטו
  מיד אחרי שסיימנו לסמן – הולכים לסרגל כלים של האקסל – בוחרים "הוספה" – "גרף טורים"
  אחר כך בוחרים את הסוג הראשון שמתקבל (דו ממדי)
  מיד אחרי זה מתקבל גרף עמודות
• 3. כעת נעביר את גרף האחוז המצטבר מגרף טורים לגרף קו. איך עושים את זה?
  קליק ימני על גרף הטורים שמייצג את האחוז המצטבר.
  בתפריט שנפתח לוחצים על "החלף גרף סדרה"
  שם בוחרים את הגרף הראשון "גרף קו דו ממדי"

כעת יש לנו גרף ברמה ויזואלית בסיסית.  בגליון הבא נסביר איך לשפר את הגרף שלנו מבחינה חזותית וליצור על גביו מספר מניפולציות מתקדמות

הטבה בלעדית למנויי לוגיסטיקל  100 מדבקות בר-קוד חינם ל-50 הנרשמים הראשונים  לפרטים נוספים ולמימוש ההטבה לחץ כאן