להסתכל קדימה
מה היא הדרך הטובה ביותר לניהול וחיזוי מלאי?
עסקים רבים מתמודדים עם הצורך לנהל את המלאי שלהם בעולם משתנה, במציאות שבה אין להם יכולת אמיתית לדעת כמה מלאי הם צריכים להחזיק וכמה עליהם להזמין. בעולם כזה חשוב להכיר את הבסיס, את השיטות הפשוטות לשליטה במידע ולהתאימן לארגון. אז מה עושים? בכתבה הבאה נמחיש את הנושא דרך מקרה שהיה.
תכירו את משה. משה הוא יבואן של מוצרי צריכה שקונה את מוצריו גם בחו"ל וגם בארץ. לחברה מחסן מרכזי ומספר סניפים בפריסה ארצית. מחסני החברה תמיד מלאים. כך גם המדפים בחנויות. ובכל זאת, במקרים רבים אין לו במלאי את מה שהלקוח ביקש. איך מצב כזה קורה?
טלפון אחד ואני אצלו במשרד. זימנו פגישה עם אנשי המכירות ועם נציג מכל חנות, כדי לדון בנושא. תשמע, הוא אמר לי, החוסר במלאי פוגע לי במכירות בצורה נואשת, ומה לא ניסיתי – שיטות לניהול מלאי ולעיתוד מלאי ושום דבר לא עוזר. בתחקיר ראשוני ניסיתי להבין מהלקוח מה נעשה ומה לא.
– בואו נתחיל מהבסיס. ניתוח פארטו כבר עשיתם? האם אתם יודעים מה הם הפריטים החזקים והחלשים כך שנוכל להתאים עבורם את השיטה הנכונה?
– כבר עשינו ובדקנו. תן לנו לשלוף את הקובץ מהארכיון.
– אוקי, אני ממליץ לשלב בין מספר סוגי פארטו ולבצע חיתוך. כך ניתן לקבל קבוצות ממוקדות יותר. לדוגמה: הצלבה בין מכירות לבין עלות. כך נוכל לבודד פריטים עם כמות מכירות גבוהה ועלות נמוכה, לעומת פריטים שמתנהגים ההיפך.
– אוקי ומה הלאה?
– בשלב הבא נאפיין את הפריטים. כשאתם מסתכלים על המוצרים שלכם, האם אתם מזהים התנהגות קבועה או משתנה?
– למה הכוונה?
– התנהגות קבועה (דטרמיניסטית) מאופיינת במכירות הדומות זו לזו מידי חודש והתנהגות שאינה קבועה (סטוכסטית) מאופיינת בפיקים ובהתנהגות שאינה דומה בכל חודש. ישנה גם התנהגות ליניארית שמאופיינת בירידה או עליה במכירות בקצב קבוע.
– עם על הכבוד, יש לנו אלפי פריטים ומק"טים. איך אתה מצפה שנעבור על כולם אחד אחד??
– חברים, בשביל זה המציאו סטטיסטיקה. על סטיית תקן שמעתם?
– נראה לי שלמדתי על זה משהו בשנה ב' באוניברסיטה. מה הקשר עכשיו?
– פשוט מאוד. סטיית תקן נמוכה (רחוקה מהממוצע ה-״תקן״) מרמזת על התנהגות קבועה ודומה מידי תקופה. סטייה גבוהה (ביחס לממוצע) מרמזת על התנהגות מכירות שאינה סדורה ומאופיינת בפיקים שלרוב קשה לצפות. הנה ככה…
כך נאפיין את התנהגות המכירות של הפריטים
מה במכירות הפריט מרמז על השיטה הנכונה לחיזוי? איך אדע אם חישוב ממוצעים רגילים יספיק לי או שיש צורך בשיטות מורכבות יותר לניהול המלאי שלי כמו שצריך? לשם כך יש לבחון את סטיית התקן של כל מוצר.
במקרים בהם חישוב ממוצעים אינו מספיק בכדי להבין איך לתכנן את הצעד הבא שלנו (בהקשר הלוגיסטי יהיה זה בנוגע לחישוב אסטרטגיית רכש ומלאי), חישוב סטיית תקן יכול להוות פתרון פשוט עבורנו, לבחינת השאלה: עד כמה הממוצע שקיבלנו משקף את המציאות וניתן לסמוך עליו.
סטיית תקן מציגה את הפיזור של ערכי קבוצת נתונים סביב הממוצע שלהם ומראה עד כמה השונות מהממוצע גבוהה.
כאשר מוצאים סטיית תקן נמוכה, המשמעות היא שהממוצע מתאים לנו וניתן להתייחס אליו כנתון המתאר את המציאות.
כאשר סטיית תקן גבוהה המשמעות היא שהממוצע "מסוכן", ולא מייצג את המצב לאשורו. במקרה כזה, נצטרך לנתח ולחשב את הנתונים בדרך שונה.
הנה טבלה לדוגמה המציגה את התפלגות הממוצעים וסטיות התקן:
שימו לב לשורה הראשונה (פריט א') – שם סטיית התקן נמוכה ביחס לממוצע ואכן הערכים החודשיים (1-8) דומים זה לזה.
לעומת זאת, בשורה התחתונה (פריט ט'), סטיית התקן גבוהה מאוד ביחס לממוצע. במקרה כזה הערכים החודשיים שונים מאוד זה מזה, כך שחישוב סטיית התקן נותן לנו אינדיקציה לכך שאנו צריכים לחפש דרך חדשה לחישוב הערך העתידי. לצורך העניין – חישוב הכמות שנרצה להזמין לחודש מס' 9. הנוסחה באקסל למציאת סטיית תקן לסדרת נתונים נקראת STD. יש לסמן את כל שורת הנתונים ולבחור בנוסחה הזו.
– וואו. זה היה פשוט. אוקי… אז מה עכשיו?
– התקדמנו. בפריטים מסוג a, מהירים, עם התנהגות קבועה (סטיית תקן נמוכה), נחזה באמצעות שיטות פשוטות מאזור הממוצעים. לדוגמה, ממוצע רגיל, נע ומשוקלל. ואלו שמאופיינים בירידה או עליה קבועים במכירות, נבצע עבורם רגרסיה לינארית. לפריטים מהירים או איטיים עם התנהגות מכירות שאינה קבועה (סטיית תקן גבוהה) נתאים שיטות אחרות כמו החלקה מעריכית (אקספוננציאלית) מסדר ראשון, שיטת קרוסטון המעולה ותחזיות עונתיות לסוגיהן.
– מזל שאין עוד שיטות באמת.. איך נדע שבחרנו נכון?
– באמצעות שני מדדים קלים ליישום MSE ו-MAD. בדוק בעצמך, גלה את השיטה הטובה ביותר עבורך ולך איתה. אל תשכח להמשיך ולבדוק מדי תקופה. הנה כך…
מה השיטה הנכונה ביותר עבורי?
תכירו שני כלים שיעזרו לכם לקבל החלטה. כל שיטה היא מוצלחת בפני עצמה, אך מידת הצלחתה תלויה במוצר ובאופן ההתנהגות שלו. כך שיכולה להיות שיטה אחת שתתאים לנו יותר לחיזוי הביקוש, מאשר שיטה אחרת. איך נדע זאת?
ובכן, לשם כך יש להשוות בין המספרים שהמודל סיפק לנו, לבין מה שקרה בפועל. על מנת שנוכל לעשות זאת ניעזר בשני כלים יעילים וקלים ליישום:
הראשון: MSE – בודק את הממוצע הריבועי של השגיאות (MEAN SQUARE ERROR). הנה כך:
השני: MAD – בודק את ממוצע השגיאות בערכים מוחלטים (MEAN ABSOLUTE DIVEATION). הנה כך:
הנה הסבר באמצעות דוגמה מוחשית.
העמודה הראשונה היא עמודת המכירות.
תחזית 1 ו-2 הן שתי שיטות לחיזוי אותו הפריט.
לאחר מכן מגיעות הסטיות של כל אחת מהן, כלומר ההפרש בין מה שחזינו לבין מה שקרה בפועל.
העמודות שלאחר מכן כבר נותנות את הניתוח של המדדים החדשים שלמדנו לגבי אותן תחזיות. התחזית שבה מתגלות סטיות נמוכות יותר, היא כמובן התחזית המתאימה לנו יותר לחיזוי ביקושים. במקרה שלנו, שיטת החיזוי השנייה נמצאה טובה יותר על פי שני המדדים.
הנה החישוב הסופי:
MSE 1= 266/6 = 44.3 , MSE 2= 230/6 = 38.3
MAD 2= 28/6 = 4.6 , MAD 1= 34/6 = 5.6
ניתן לראות שהשיטה השנייה עדיפה על פי שני המדדים שנבדקו. ניתן בדרכים אלו לבדוק מספר רב של שיטות חיזוי ולהגיע למסקנה לגבי השיטה הטובה ביותר.
– תשמע שי, זה לא כל כך פשוט מה שאתה מספר פה. עשינו ומצאנו שצריך להזמין כמות גדולה לחודש הבא. העלויות לקנייה של כמות כזו הן עצומות ואני לא מבין בעצם מה הרווחתי פה.
– אוקי. אחרי שבצענו חיזוי עבור המוצרים, הגיע הזמן לנהל את מלאי. ההבדל ביניהם ברור?
– לא כל כך…
– זה בדיוק מה שאמרת. חיזוי מלאי מראה לנו כמה צריך להזמין, בעוד ניהול מלאי בא להראות לנו כמה צריך להחזיק במלאי. חוץ מזה שיש כמה פרמטרים שלא בדקנו.
– למשל?
– החשובים שבהם: זמן אספקת המוצר, עלותו, ועלות הוצאת הזמנה. יש כמה שיטות ידועות.
– למשל?
– שיטת EOQ המתאימה למוצרים עם התנהגות קבועה והתפלגות נורמלית. השיטה מתאימה רק לקבלת נקודת ייחוס שכן היא לוקחת פרמטרים מעולם טוב יותר. חשוב לבצע ולעשות התאמות. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות עשו למודל הידוע המון התאמות – זמן תפוגה קצר, מחיר משתנה ועוד.
ישנה גם שיטת RQ המתאימה להתפלגות שאינה נורמלית.
– אלה דברים שאני יכול לעשות לבד?
– בהחלט כן. ממש כך:
כך ניישם את מודל EOQ באקסל
כולנו מכירים את מודל (EOQ (Economic Order Quantity הידוע גם כמודל שיני המסור (בשל הגרף היוצא מחישוב הנתונים). על קצה המזלג, המודל בא לדמות ארגונים המזמינים סחורה ומוכרים אותה בקצב אחיד. המודל מתבסס על סט הנחות פשוטות לשם הצגת והבנת השיקולים בתכנון מלאי. לשם כך הוא לוקח בחשבון כמה פרמטרים: את עלות הוצאת ההזמנה, את הדרישה השנתית ואת עלות אחזקת הפריט. המודל מציג פונקציית מטרה של מינימום עלות כוללת ליחידת זמן של ביקוש. הנוסחה מביאה את העלות הכוללת למינימום בעבור הכמות האופטימלית להזמנה.
המטרה של המודל היא אחת – שנשלם את המינימום האפשרי על תהליך ניהול המלאי – משלב הרכש, דרך האחסון ועד להפצה ולמכירה.
מצד אחד מדובר במודל שאפשר ורצוי להתייחס אליו ביומיום, אך אליה וקוץ בה. בשל סט ההנחות הנוקשה של הנוסחה, יש קושי אמיתי ליישם אותה ולהטמיע את הנתונים במערכת המידע הקיימת. כך מיישמים את המודל באקסל:
עלות הוצאת הזמנה: סך העלות שהחברה משקיעה בהוצאת ההזמנות. עלות אחזקת פריט: סך השקעה באחסנה ועלויות נוספות באחזקת הפריט. אלו הפרמטרים שצריך לבדוק ולקבל החלטה לגביהם.
– שמעתי המון את המושג מינימום ומקסימום. מה איתו?
– מודל min-max הינו מודל נפוץ המשלב את מודל EOQ ונתון חשוב ביותר – רמת השירות.
– למה הכוונה?
– מה הסבירות שאתה דורש מהמוצרים. לדוגמה רמת שירות של 90% משמעותה שב-90 אחוז מהמקרים הפריט יהיה על המדף. משמעות הגדלת האחוז הינה כמות גדולה יותר של המוצר על המדף.
פרטים חלשים, למשל קבוצות B ו-C בפארטו, מתאימים לרוב לרמת שירות נמוכה יותר וכן רמות מלאי נמוכות יותר. כך נוכל להחזיק פחות על המדף ולפנות מקום לפריטי A, הדורשים רמות שירות גבוהות יותר ורמות מלאי בטחון גבוהות גם כן.
– תשמע שי, למדתי המון והבנתי שניתן להשתמש בכלים שהם זמינים לי ואני לא חייב להסתבך עם כלים מורכבים שעולים הון.
– ועוד לא דיברנו על הטכנולוגיה. תוכנות לניהול מלאי לא חסרות בשוק. טובות ככל שיהיו, רק חלק מהן יודעות לחזות מלאי ולספק תמונת מצב עדכנית גם במצב של אי וודאות. מנהלי רכש המעוניינים לקבל את הנתונים החסרים הללו באופן אוטומטי וקבוע, יכולים לעשות זאת על ידי מספר תוכנות חיצוניות המסוגלות לעבוד ביחד עם התוכנה הרגילה של העסק (ERP).
– כמו מה?
בהקשר הזה אוכל לספר על האקסל / Excel – תוכנת המדף של מייקרוסופט, זו שמגיעה עם כל מחשב ביתי סטנדרטי. מדובר בפלא של ממש, תוכנה בעלת יכולות פנומנאליות, שבמקרים רבים יכולה אף לשמש כתוכנה מובילה לניתוח פרמטרים חשובים בניהול שרשרת האספקה.
גרסת האקסל האחרונה שיצאה לאור כוללת גם תוספת נהדרת שעונה לשם Power Pivot. מדובר בממשק גרפי המאפשר למשתמש, בין היתר, לקרוא את הנתונים שהוזנו למערכת באמצעות לוח מכוונים – dashboard.
תוכנה נוספת המתאימה לחיזוי מלאי היא תוכנת Pro-Pack הישראלית, פרי פיתוחה של חברת SG. גם לפרו פק יש לוח מכוונים המתרגם את הנתונים היבשים לשעונים, תרשימי עוגות, סרגלים ועוד ומקל מאוד על הסקת המסקנות וקבלת החלטות.
המשמעות של ההדמיה הזו היא גדולה, מאחר וזו כנראה הדרך היחידה שבה אנחנו מסוגלים לקלוט כמויות גדולות כל כך של נתונים ולעבד אותם. לצורך הדוגמה, משתמש יכול לפתוח את תוכנת ה-Pro-Pack בבוקר ולקבל חיווי גרפי של חיזוי וניהול מלאי / מכירות על פי נתוני יום אתמול. חשבו כמה קל ונוח זה לראות בצורה אוטומטית ערך מוחלט מול העיניים ולהגיב אליו בהתאם – בזמן אמת כמעט.
– טוב, הבנתי אותך. אני מאמין שעוד יש לנו הרבה על מה לדבר. אבל בינתיים, בוא נתקדם לארוחת צהריים. מה אתה מזמין?
– לא יודע… בא לי משהו פשוט.
הכתבה נכתבה בהשראת ספריו של ד"ר אלי גולדרט, מחבר הספר "המטרה".
ננעלה התערוכה הבינלאומית ללוגיסטיקה CeMAT 2014 בהנובר
CeMAT מייצגת מגזר לוגיסטי/תעשייתי משגשג והשנה הניבה התערוכה 1.7 מיליון פניות עסקיות והתחלות של שיתופי פעולה ומכירות (ציטוט מדברי Dr. Andreas Cruchow חבר הנהלת ירידי הנובר)
בחודש שעבר ביקרנו בתערוכת Cemat בהאנובר גרמניה. התערוכה הייתה מרתקת ומבחינתי היו לה שתי מטרות – להתעדכן על טכנולוגיות חדשות ולאתר פתרונות מתקדמים עבור לקוחות ספציפיים. עיקר הטכנולוגיות שהתמקדנו בהן היו בתחום RFID (מדבקות וקוראים) ובתחום התוכנות הלוגיסטיות (מערכות לניהול מחסן ומערכות לניהול שרשרת האספקה).
בתערוכה פגשתי את ראובן קינן, העורך הראשי של מגזין "מי ומה בשרשרת האספקה" ולהלן הסיקור שלו של התערוכה.
1,025 מציגים, כ-60% מהם מחוץ לגרמניה, הציגו בפני למעלה מ-53,000 מבקרים מ-65 מדינות, 4,000 חידושים ופיתוחים בתחומי ה- Intralogistics ושרשרת האספקה.
ארבעת ביתני התערוכה ושטחי החוץ הרחבים שיצרו ביחד מתחם ענק שהשתרע על פני 120,000 מ"ר העצים את גודל אירוע. קרוב ל-20,000 מבקרים הגיעו מאסיה, אמריקה, אפריקה, אוסטרליה ו-33,000 מבקרים הגיעו מארצות אירופה. 80% מהמבקרים הינם בעלי תפקידים בתחומי הלוגיסטיקה והרכש מה שהפך את התערוכה למרכז הזדמנויות עסקיות.
דווח על עסקאות ישירות שנחתמו במהלך התערוכה בסכום של למעלה ממיליון יורו. 15 המדינות שמהן הגיעו רוב המבקרים היו הולנד, בריטניה, פולין , צ'כיה , איטליה, אוסטריה , צרפת, ארצות הברית , בלגיה, ספרד , שוויץ, שוודיה, רוסיה, דרום אפריקה וסין.
נמדד גידול מרשים במבקרים מבריטניה , פולין ,ארצות הברית ורוסיה בהשוואה ל-2011. ממשלת גרמניה מדווחת רווח של למעלה מ-13 מיליארד יורו מפעילות לוגיסטית במהלך 2013.
עולם הלוגיסטיקה משנה את פניו
הרכש המקוון והסחר האלקטרוני הם אלו שמשנים כבר היום וישנו בעתיד את פני עולם הלוגיסטיקה, אם בעבר העברת הסחורות והמוצרים מהיצרן לצרכן הסופי עברה דרך הסיטונאי והקמעונאי והצרכן הסופי רכש את המוצרים בחנויות הרי שהרכש המקוון יצר מציאות חדשה שבה היצרן או המרכז הלוגיסטי המרכזי מקבלים הזמנות ישירות מהצרכן הסופי ונדרשים ללקט ולארוז מיליוני פרטים בחבילות שיעדן הסופי והישיר הוא הצרכן הסופי.
מהפך זה מחייב את היצרנים והמרכזים הלוגיסטיים לשנות תהליכים, להצטייד בכלים ובתוכנות שיבטיחו אפס תקלות ליקוט והפצה. פיתוחים ופתרונות לשינויי היו הלהיטים שהוצגו בתערוכה.
שינוי גישה – המערכת מנהלת את התהליך ולא העובד
במהלך השנים השתנתה הגישה המסורתית של ליקוט שבה העובד ניגש לנקודת האחסון ולוקח את המוצר המלוקט. שיטה זו משתנה ככל שטכנולוגיית האיתור והשינוע במרלו"ג מאפשרת יותר אוטומציה ומאפשרת הבאת המוצר או התיבה שממנה יש ללקט מנקודת האחסון לעובד המלקט, משמע, העובד הולך הרבה פחות, המוצרים מגיעים אליו היעלות והמהירות גדלים באופן ניכר, מצבת כוח האדם קטנה,
מספר שגיאות הליקוט יורד באופן דרמטי. מגמה זו של שינוי הגישה בלטה מאוד בתערוכה ומספר פתרונות האיתור, השינוע, הטכנולוגיה, תוכנות הניהול שהוצגו היה רב.
אוטומציה
הדגש על אוטומציה בכל תהליכי האחסון, הליקוט, האריזה, ההפצה והניהול היה רב, בחלק ניכר של התצוגות מרכיב האוטומציה היה המרכיב העיקרי להצגת החסכון הכולל הנובע מאוטומציה (כוח אדם, מהירות, יעילות, דיוק, יכולות מדידה ומדדים).
התאמת לחברות (SMB (Small Medium Business
היכולת להזמין מוצרים באמצעות האינטרנט ישירות לצרכן הסופי ומגמת הסחר האלקטרוני יוצרים צורך אצל החברות הקטנות והבינוניות לבצע את ההזמנות באתר שלהן ולכן בלטה המגמה של פתרונות התפורים לחברות קטנות ובינוניות שכמות ההזמנות והליקוטים איזה בכמויות גדולות במיוחד.
היצרנים גילו את השוק החדש ומציעים פתרונות העונים על הצרכים של החברות הקטנות והבינוניות. מספר הפתרונות שהותאמו לחברות אלו בלט אצל רוב המציגים.
הקשר שבין עלות שטחי האחסון ואזורי העבודה לפתרונות שהוצגו
העובדה שהיצרנים, נותני שירותי אחסון, אריזה והפצה (TPL) נאלצים לטפל ולארוז יותר ויותר מוצרים באתרים שלהם ומשם לשלוח אותם ישירות לצרכנים הסופיים יצרה מצוקת של מקום ושטחי עבודה ולכן נדרשת הצטיידות בפתרונות ליקוט חכמים ומהרים וזאת במקביל לעליית מחירי השטחים והקרקעות. ב-CeMAT הוצגו השנה פתרונות רבים לניצול גובה על פני ניצול שטח.
החל מפתרונות אחסון וליקוט בגובה, מלגזות וכלי שינוע המאפשרים אחסון וליקוט בגובה תוך כדי נסיעה ועבודה במעברים צרים ושטחים צפופים, פתרונות אחסון רכיבים ומוצרים קטנים לקראת ליקוט במגדלים, שימוש בקרוסלות ומסועים מאונכים, מערכות מסועים צפופים, קומפקטוסים לניצול מירבי של שטחי אחסון ופתרונות קריאטיביים נוספים.
לוגיסיקת היי-טק
האוטומציה והרובוטיקה בלוגיסטיקה הוצגו בכל פינה וביתן. מלגזות הנוסעות בעצמן ללא מפעיל, עגלות שינוע המעבירות חבילות ממקום למקום, ליקוט אוטומטי, מילוי ואחסון על גבי מדפים ללא מגע יד אדם, קשר ישיר בין הפקודות שנשלחות ומוחזרות מתוכנת ניהול המחסנים לכלי העבודה וממנו, רוב החידושים והפיתוחים נועדו לחסוך בכוח אדם, לאפשר לעובדים פחות מיומנים לבצע עבודות עתירות מידע, להבטיח מינימום תקלות ליקוט ואחסון, לייעל תהליכים ובעיקר לבצע ליקוט ואריזה של הזמנות במהירות המירבית בעולם שבו מצפים לאספקה בזמן קצר ביותר.
Pick & Pack ובקרות ליקוט ממוחשבים
יותר ויותר יצרנים הציגו פתרונות ליקוט ואריזה תוך כדי שימוש בכלים שמבטיחים מינימום תקלות ליקוט. הוצגו מערכות המחשבות את המשקל הסופי של החבילה ונפחה כבר בשלב קליטת ההזמנה מה שמאפשר בחירה נכונה של גודל האריזה ובקרה בסוף תהליך הליקוט שתכולת החבילה תואמת את ההזמנה.
פתרונות ליקוט אוטומטי, ליקוט קולי (VOICE), באמצעות אור(pick2light), מסופונים המתלבשים על כף היד בצורה של כפפה בעלת מספר רב של פונקציות לקליטה ודיווח של נתוני ליקוט, באמצעות משקפים מיוחדות שהעדשות משמשות גם כמסכים כשהמידע מועבר אליהם ישירות כאשר השימוש בתוכנות ניהול המחסן והשימוש בתקשורת אלחוטית הופכות להיות חלק בלתי נפרד מהתהליך הליקוט והאריזה.
חדש בעולם המלגזות
בתחום המלגזות הוצגו בעיקר שדרוגים של הקיים, יותר ויותר מלגזות דו-מפרקיות המאפשרות עבודה במעברים צרים ובפניות חדות, פתרונות להנחת והוצאת משטחים ממדפים לאחסון כפול דבל-דיפ (Double Deep), מלגזות בעלות תרנים של 13 מטר ויותר המאפשרות אחסון בגובה רב, המלגזות החשמליות הוצגו ברוב הביתנים בקידמת הביתן כאשר מלגזות הדיזל והגז תפסו מקום אחורי.
הוצגו מצברים קטנים יותר אך בעלי צבירה גדולה של חשמל המאפשרים עבודה לזמן ארוך יותר, גם לעיצוב המלגזות היה מקום של כבוד והוצגה מיני תערוכה של המלגזות שזכו בפרסי העיצוב לשנת 2014.
אחסנה ומידוף
לחברות המספקות מידוף ופתרונות אחסנה היה חלק נכבד בתערוכה, בתערוכה הוצגו מערכות מידוף למשקלים גבוהים בעלי קורות ומדפים מעורגלים ללא נקודות ריתוך המבטיחים אריכות ימים וחוזק רב, פתרונות לאחסון משטחים רבים על שטחים מצומצמים כאשר ההכנסה וההוצאה של משטחים נעשית באמצעות עגלות המתנייעות לאורך המדפים והמאפשרות שינוע של המשטחים על גבי מסילות לאורך המדפים (Radio Shuttle), פתרונות לשיטת הקומפקטוס שבה כל מערכת המדפים נעה על גבי מסילות מה שמאפשר הקמה של מספר רב של מערכות מידוף עם מינימום מעברים, פתרונות לאחסון תיבות המתנייעות אוטומטית לעבר המלקטים וחוזרות למקומן לאחר הוצאת המוצר המוזמן על פי התפיסה של העובד במרכז והפריטים מגיעים אליו ושדרוגים רבים אחרים המציעים אופטימיזציה מקסימלית תוך שימוש במינימום מקום ובמקסימום יעילות.
מסועים
התפיסה המודרנית של שיטות הליקוט שבה 'העובד במרכז והפריטים מגיעים אליו' יצרה צורך בפתרונות שינוע של תיבות, אריזות, מוצרים לליקוט שבהן המוצרים משונעים מאזורי האחסון אל המלקט ובחזרה.
בתערוכה הוצגו מסועים רבים במגוון טכנולוגיות המאפשרות ניווט של האריזה למספר נקודות ליקוט או לנקודות העמסה לקראת הפצה. גם בתחום זה הוצגו חידושים רבים בעיקר בפתרונות הניווט של האריזה על גבי קילומטרים של מסועים וגם בפתרונות טכניים המבטיחים מסועים אמינים ומהירים לעבודה לאורך זמן.
תוכנות לוגיסטיות
התוכנות הלוגיסטיות שהוצגו כוללות בעיקר שילובים של מספר תוכנות לניהול מספר הליכים בו זמנית, שילובים בין תוכנות תכנון, תוכנות ביצוע ותוכנות הפצה לשיפור יעילות התפעול הכולל משלב קליטת הזמנה ועד שלב ההפצה ללקוח. במרכזים הלוגיסטיים הגדולים בעולם מספר ההזמנות ושורות הליקוט מגיעים לעשות אלפים בשעה וליקוט, אריזה והפצה של מאתיים אלף חבילות ביום הם לא חריגות מה שמחייב תוכנות ניהול מתקדמות ביותר המשלבות גם הפקת דוחות ניהול ומדדים (KPI) היורדות לרזולוציות של עד המוצר בודד.
עתידנות
.jpg)
גם העתידנות לא פסחה על התערוכה ובמספר מקומות הוצגו כלים ומוצרים, בעיקר לליקוט, שנראים לקוחים מסרטי מדע בידיוני. החל מקסדות מותאמות לליקוט שמקבלות שדרים מתוכנות הניהול, מציגות על מסכים המשולבים בעדשות המשקפיים את המוצר, מיקומו במחסן, הדרך אליו, מספר הפריטים לליקוט, התחנה הבאה וכו. משקפיי "גוגל" עם מידע שנשלח אליהן ישירות מתוכנת ה-WMS והניווט נעשה באמצעות הזזת האישונים לנקודות מסוימות על גבי עדשת המשקפיים ועוד חידושים מרשימים שבעתיד הלא רחוק יהיו חלק בלתי נפרד מכלי הליקוט והדיווח
*ראובן קינן המו"ל והעורך הראשי של "מי ומה בשרשרת האספקה"
