חדשות ועדכונים מפרויקט ג'מייקה
מזה כמה חודשים שאנו עובדים על פרויקט מרתק בג'מייקה. הכולל סידור מחדש של המחסן והפיכתו בעצם למחסן חכם. בכתבה המצורפת אני מציג צעד אחרי צעד ובליווי תמונות, את המצב ההתחלתי של המחסן ואת התהליך שעברנו עד ליצירת מחסן שעובד ומשרת את בעליו בצורה המיטבית.
קצת חומר רקע: מדובר במחסן השייך לחברת לוגיסטיקה מקומית, הקולט מדי יום מאות חביות המיועדות למשפחות מקומיות ומגיעות אליהם מקרובי משפחה המתגוררים בארצות אחרות. בכל זמן נתון נמצאים במחסן כ-800 חביות, לצד עשרות אנשים המגיעים כדי לשחרר אותן. אציין כי השחרור עצמו הוא תהליך מורכב יחסית הכולל הזדהות ומעבר במכס, איתור החבילה, בדיקה של החבית, תשלום ושחרור.
אלא שהמצב בו היה שרוי המחסן כשקיבלנו אותו, לא היה אופטימלי (בלשון המעטה) הן ברמת הניהול והן ברמת התפעול. הבעיה המרכזית היא שהחביות הרבות שמגיעות במכולות ניראות כולן זהות ובהעדר סדר הגיוני, ברקוד ותיעוד, לוקח זמן רב לאתר את החבית הרלוונטית ולשחרר אותה.
מחסנאי מקומי מנסה למצוא מחט בערימה של שחת
בכדי להקל על תהליך האחסון האיתור והשליפה, הוחלט לגייס אותנו למשימת הטמעה של מחסן חכם, שינוהל בשני שלבים. בשלב הראשון כל חבילה תקבל ברקוד ומיקום ידוע במחסן. לצורך כך פיתחנו תוכנה מיוחדת ומותאמת אישית, המאפשרת למחסנאים להתנהל בצורה ניידת דרך המסופון שבידם ולא דרך מסך המחשב. בשלב השני כל חבילה תצויד בקוד RFID אקטיבי. המשמעות: חסכון בזמן הקליטה, האיתור והשחרור של החבילות, ומניעת טעויות ו"היעלמויות" שנובעות מהצבת חבילות במיקום לא נכון במחסן.
כך זה נראה בשטח:
המצב בהתחלה נראה כבלגן אחד שלם. המחסן מכיל בכל זמן נתון כ-800 חביות המפוזרות ללא סדר או תיעוד. מדי יום פוקדים את המחסן כ-150 איש המבקשים לקבל חבית אחת או יותר. העובדה שכל החביות ניראות זהות מקשה מאוד על מלאכת האיתור וכל חיפוש הופך להיות משימה קשה ולא הגיונית – לא עבור המחסנאים ולא עבור הלקוחות הממתינים.
בשלב הראשון לעבודתנו יצרנו סדר באמצעות הצבת החביות על גבי משטחים, אותם סידרנו בטורים ארוכים, עם מרווחים המתאימים לתנועת מלגזה. כל משטח סומן ובורקד לטובת שימוש במסופון.
בהתאם לכך, כל חבית שנכנסה למחסן קיבלה אף היא סימון מיוחד וברקודים שסיפקו מידע אודות המיקום שלה במחסן, שם הלקוח וגם מיקום של חביות נוספות לאותו הלקוח, במידה והיו כאלה.
בשלב מסוים גילינו ששיטת המשטחים אינה משרתת נאמנה את המחסנאים המקומיים מכמה סיבות: פריקה והעמסה של המשטחים גזלה זמן, במקרים מסוימים הפעולה הזו אף גרמה נזק לתכולת החביות, ובנוסף לכך עלות המשטחים גבוהה למדי (כ-500 דולר למשטח).
מהסיבות הללו החלטנו להחליף את המשטחים בסימונים על גבי הרצפה עצמה. גם כאן כל שטח קיבל את הסימון המתאים לו.
ידוע וברור לנו שהסידור הנכון ביותר למחסן מהסוג הזה הוא אחסון על גבי מדפים, אך בתוכנית העבודה שגיבשנו השארנו את מידוף המחסן לשלב מאוחר יותר מאחר והלקוח לא היה מוכן לו בשלב זה.
יחד עם זאת, כבר עכשיו עומד לרשות הלקוח מחסן חכם, יעיל ומתקדם, המבטיח שירות טוב יותר וחסכון של זמן יקר למחסנאים וללקוחות הפוקדים את המחסן.
ההשלכות של חוק האריזות בעבודה מול ספקים
מה עושים כשעלות המוצרים שלנו משתנה בשל יישום חוק האריזות? איך מחשבים את העלויות החדשות לספקים? איך מוצאים את הספק היקר ביותר ו/או את הספק המשתלם ביותר עבורנו?
ומעל הכל – אלו פתרונות עומדים לרשותנו בשוק תחרותי בו אין הרבה מקום לגלגל את העליה בעלויות הייצור על הלקוח הסופי?
יצרנים רבים נמצאים במצב של גידול בהוצאות עקב יישום חוק האריזות. במקרים רבים ספקי האריזות כלל לא מודעים לכך שהם "עולים לנו יותר". לדוגמה: יבואנים שעובדים מול ספקים מחו"ל. אלה לא מכירים ולא מודעים לכך שכל אריזה שם מייצרים עולה ליצרן הישראל יותר מבעבר. במצב כזה, אלו אפשרויות בעצם ניצבות בפני היצרנים?
אפשרות אחת היא לגלגל את ההוצאה העודפת על הספק עצמו ולהוריד את עלות האריזה.
אפשרות שניה היא לגלגל את ההוצאה על לקוח ולהסתכן בפגיעה בשם הטוב ובתחרותיות.
אפשרות שלישית היא לספוג את ההוצאה ולהרוויח פחות.
כך או כך, כל יצרן באשר הוא חייב להסתכל למספרים בעיניים ולראות מי מהספקים העובדים מולו עולה יותר ומי מהם עולה פחות. רק במצב כזה ניתן לקבל החלטות מושכלות ולהחליט באיזו דרך לפעול.
אז איך נדע לחשב כמה עולה לנו כל ספק אריזות בהקשר של חוק האריזות?
ראשית כל, למען גילוי נאות אומר שנתונים מתקדמים כאלה ניתן לקבל באמצעות תוכנת פרו-פק, תוכנה ייחודית ובלעדית שפיתחנו כאן ב-S.G.
1. ערכו רשימה מלאה של הפריטים המחויבים בדוח האריזות
2. הצמידו את שמות הספקים השונים ליד כל פריט
3. חשבו את העלות הכוללת של הפריט, בהתאם לחיוב של חוק האריזות (כל חומר אריזה בהתאם לעלותו בחוק)
4. צרו גרף המתאר את סך העלות לפי ספק.
מה ניתן ללמוד מכך?
אם נסתכל על העוגה המצורפת נוכל לראות שספק מס' 1 (הצבוע בתכלת) ייצר לנו עלות נוספת של למעלה מ-10 אלף ₪ בחצי שנה. זה נתון שחייבים לקחת בחשבון אם רוצים להתייעל. אז מה עושים? מחליפים ספק? מוזילים את עלות האריזה? או מגלגלים את זה הלאה – לספק / ללקוח…
כך או כך, אם יש משהו שחוק פארטו לימד אותנו הוא שבכל חישוב נמצא את ה- 20% שמשפיעים עלינו יותר מכל. בהקשר של חלוקת העלויות מיישום חוק האריזות, אם נדע לבודד את אותם ה-20%, נדע גם לצמצם עלויות ולהגדיל הכנסות.
סוגיות בניהול שרשרת האספקה – עבודה מול ספקים
לרוב אני לוקח על עצמי לכתוב את המדור הזה מתוך הידע האישי שלי, אלא שהיום אני מפנה את הבמה למומחה אחר:אומיד גממי. בהמשך לאייטם הקודם המדבר על עבודה נכונה מול ספקים בהקשר של חוק האריזות, לפניכם הרצאה (ארוכה למדי) המספקת אסטרטגיה הבנויה מ-4 אבני יסוד המאפשרים ניהול טוב יותר של רכש ומשא ומתן מול ספקים ובהמשך גם ייעול של כל שרשרת האספקה.
בין היתר גממי מדבר על התכונה הנפוצה שיש למנהלי רכש להקטין את רווחיותו של הספק על ידי הורדת המחיר ולמה יש להוציא את הנתון הזה ממשוואת הרווח שלנו. עוד הוא מדבר על החשיבות של ניסוח הסכמים וחוזים בצורה טובה יותר, על ארבע דרכים להורדת ה-TCO (עלות בעלות כוללת) ולבסוף – על הטעויות הגדולות ביותר בקונספט שכולנו מכירים (אבל כנראה שלא כולנו מיישמים כהלכה): Win Win Situation.
בקיצור – שווה צפייה, גם אם זה בהפסקות…
