הדרך הטובה ביותר לחזוי הביקוש למוצר! 
יש כמה וכמה מודלים שמדברים על חיזוי לביקוש של מוצרים. איך נדע מהו המודל הנכון ביותר עבורנו? הכירו שני כלים שיעזרו לכם לקבל החלטה.
מבלי להיכנס כרגע להסבר על כל מודל, בגיליונות הקודמים של מדריך לוגיסטיקל נגענו (ועוד ניגע בעתיד) בכמה וכמה מודלים לחיזוי הביקוש למוצרים. הנה הם לפניכם:
ממוצע.
ממוצע נע.
ממוצע משוקלל.
ממוצע נע משוקלל.
החלקה אקספוננציאלית (מעריכית).
רגרסיה ליניארית.
כל מודל הוא מוצלח בפני עצמו, אך מידת הצלחתו תלויה במוצר ובאופן ההתנהגות שלו. כך שיכול להיות מודל אחד שיתאים לנו יותר לחיזוי הביקוש, מאשר מודל אחר. איך נדע זאת?
ובכן, לשם כך יש להשוות בין המספרים שהמודל סיפק לנו, לבין מה שקרה בפועל. על מנת שנוכל לעשות זאת ניעזר בשני כלים המאפשרים זאת. המודל שמספק לנו את הסטיות הקטנות ביותר –
הראשון: MSE – בודק את הממוצע הריבועי של השגיאות (MEAN SQUARE ERROR). הנה כך:
השני: MAD – בודק את ממוצע השגיאות בערכים מוחלטים (MEAN ABSOLUTE DIVEATION). הנה כך:
הנה הסבר באמצעות דוגמה מוחשית.
העמודה הראשונה היא עמודת המכירות.
תחזית 1 ו-2 הם שתי סוגי תחזיות.
לאחר מכן מגיעות הסטיות של כל אחת מהן.
העמודות שלאחר מכן כבר נותנות את הניתוח של המדדים החדשים שלמדנו לגבי אותן תחזיות. התחזית שבה מתגלות סטיות נמוכות יותר, היא כמובן התחזית המתאימה לנו ביותר לחיזוי ביקושים. במקרה שלנו, שיטת החיזוי השנייה נמצאה טובה יותר על פי שני המדדים.
הנה החישוב הסופי:
MSE 1= 266/6 = 44.3 , MSE 2= 230/6 = 38.3
MAD 2= 28/6 = 4.6 , MAD 1= 34/6 = 5.6
ניתן לראות שהשיטה השניה עדיפה על פי שני המדדים שנבדקו.
SG מעבר לים
איך לוקחים מחסן לוגיסטי גדול ועמוס והופכים אותו למחסן חכם, טכנולוגי, מתקדם ויעיל? על כך בסיקור מהפרויקט האחרון של SG אי שם באפריקה הרחוקה.
פברואר 2014. SG על מטוס בדרך ליבשת השחורה. המטרה: שדרוג מחסן טכני של חברה מקומית, המכיל מעל 30 אלף מק"טים של חלפים לאלפי כלים ורכבים – טרקטורים ומכבשים מדגמים שונים – המשרתים את עובדי החברה.
מדובר במחסן המשרת כלים כבדים העובדים שעות ארוכות ומצריכים תחזוק שוטף, כמו גם מלאי זמין של חלקי חילוף למקרי תקלה ושבר. במצבו הקיים, המחסן סבל מעודפי מלאי גבוהים במיוחד לחלקים מסוימים, ומצד שני חוסר בפריטים בעלי דרישה גבוהה יחסית וביחוד כאלה המסוגלים להשבית כלי שלם אם אינם נמצאים במלאי. מצב כזה כמובן גרם לחוסר סדר, בזבוז משאבים ופגיעה בהספק של כלי העבודה. אז מה תפקידנו?
בשלב ראשון מדובר על הטמעת תוכנה לניהול מחסן. המהלך הזה אפשר ברקוד של כל החלקים והחלפים הנמצאים במחסן, הקטנת כמויות הניפוק והפחתת כמות הניירת במחסן.
בשלב שלאחר מכן תוטמע גם תוכנת Pro-Pack, הלא היא תוכנת הדגל שלנו, פרי פיתוח אישי, המאפשרת להצביע ולטפל בעודפי מלאי ולתכנן את כל נושא עיתוד המלאי בצורה יעילה ומסודרת.
איך התוכנה יודעת לעשות זאת? ניקח לדוגמה כלי מסוים שצריך להיכנס לטיפול בכל 400 שעות מנוע. אם אני יודע שקצב העבודה של הכלי הזה נע סביב 10 שעות ביום, אני יכול לגזור מכך את הנתון שהרכב הזה צריך להיכנס לטיפול 5000 בעוד 40 יום. בהתאם לכך אני יודע לתכנן את מלאי החלפים הקשורים לאותו הטיפול ולהזמין אותם מראש. כל זאת בעזרת בניית עצי מוצר (BOM) וריצת MRP בתזמון קבוע או משתנה. פעולה זו רלוונטית כמובן לכל הרכבים והכלים הקיימים, ופה כבר מדובר על מאות כלים הדורשים את אותה התייחסות.
עבר + הווה עדכני = עיתוד חלפים מוצלח 
אז מה החידוש פה בעצם? ובכן, רוב תוכנות המלאי יודעות לחשב את עיתוד המלאי על סמך סטטיסטיקה וניסיון העבר בלבד. לעומתם, Pro-Pack מספקת למנהלי הרכש ולמנהלי המחסן דשבורד המרכז מידע עדכני על מצב הכלים בשטח. באמצעות הצלבה של כל הנתונים הללו ניתן לחשב את עיתוד המלאי בצורה מדויקת הרבה יותר.
וכך גם בפרויקט הנוכחי. סידור המחסן הלוגיסטי מצייד את מנהליו בדשבורד מקצועי שמספק להם תמונת מצב אמינה, מהימנה ועדכנית. כך שמבחינת כל המעורבים בתהליך: המטרה הושלמה בהצלחה.
מחסן חלפים – המחסן החורג של העסקים 
בעוד מחסנים המשרתים את לקוחות החברה מקבלים יחס הולם ושדרוגים על בסיס שוטף, מחסני חלפים לשימוש פנימי סובלים לרוב מהזנחה, בזבוז וחוסר סדר. תהא הסיבה אשר תהא, דבר אחד ברור – לא ניתן לנהל עסק משגשג כשתופעה כזו מתרחשת ללא מפריע ממש בחצר האחורית.
מחסנים לוגיסטיים נחשבים במקרים רבים כמחסן מאתגר לטיפול. מדוע זה קורה? משתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא שמדובר במחסן המשרת את הארגון עצמו ולא את לקוחותיו ולכן הנטייה הכמעט טבעית שלנו היא להשקיע בו פחות תשומת לב. הסיבה השנייה היא שמדובר לרוב במחסן שמתנהג אחרת מהמחסן הרגיל שאנו מכירים. במחסן לוגיסטי נוכל למצוא אלפי חלקים, חלקם מתנהגים בצורה דטרמיניסטית קבועה וחלקם נדרשים רק על פי דרישה בשל שבר או תקלה.
בקרב עסקים רבים קיימת תפיסה שגויה הגורסת שעיתוד מלאי של חלקים מהסוג השני, קשים מאוד לחיזוי ולניהול. אך זו כאמור תפיסה שגויה שכן יש כיום מודלים רבים המסוגלים לנהל תנועה לסירוגין וליצור עיתוד מלאי אמין ומדויק גם לחלקי אחזקת שבר.
יחד עם זאת, הרי ידוע שלא די במודלים חכמים בכדי להצליח וליישם את נושא עיתוד המלאי בפועל ובדיוק בגלל זה פיתחנו את תוכנת Pro-Pack המסוגלת להטמיע את המודלים המתקדמים הללו בתפירה אישית לכל עסק ועסק, עם אפשרות לטפל באופן אוטומטי, בזמן אמת ובדיוק רב בכל נושא עיתוד המלאי ובחלפים הנחשבים קשים לניבוי.
סידור המחסן הלוגיסטי בצורה חכמה
פעולה נוספת, טכנית וסיזיפית הרבה יותר מהטכנולוגיה של תוכנת עיתוד המלאי, הוא נושא סידור המחסן הלוגיסטי בצורה חכמה ונכונה. סידור נכון של מחסן המכיל אלפי מק"טים בעלי תכונות שונות זה מזה צריכה להיעשות על פי שיטת פארטו ובהתאם לחלוקה היררכית לפי פריטים מהירים / בינוניים / איטיים.
איך עושים זאת? איך מייעלים ומסדרים מחסן לוגיסטי בצורה נכונה והופכים אותו מפיל לבן לפנינה לוגיסטית? ובכן… זה בדיוק מסוג השאלות שאנחנו אוהבים לענות עליהם פנים אל פנים. צרו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם בייעוץ, ליווי וניהול מהלך שכזה, על כל המשתמע ממנו.
חוק האלקטרוניקה – איפה זה תופס אותך? 
חוק האלקטרוניקה נכנס לתוקפו ב- 1.3.14. מי חייב בדיווח? מה הדרך הנכונה ביותר להגיש את הדוח? ואלו סיכונים והפסדים עלולים לגרור דוחות שגויים או חמור מכך – אי הגשה? על כך ועוד בכתבה הבאה.
חברים יקרים – אין ספק שהקינוח המתאים ביותר לחורף השחון שעבר עלינו הוא גזירה כמו חוק האלקטרוניקה, שרבים ציפו לו כמו שמצפים לשפעת קשה. ובכל זאת – החוק כבר כאן וזה אומר רק דבר אחד: צריך להתכונן.
החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות נכנס לתוקף ביום 1/3/2014. בין מטרותיו ניתן לדבר על עידוד בשימוש חוזר בציוד אלקטרוני, צמצום כמות הפסולת האלקטרונית ומניעת הטמנתה, והקטנת ההשפעות השליליות על הסביבה. במשפט אחד: להפוך את הפסולת ממטרד למשאב.
המשמעות העיקרית עבור היצרנים, היבואנים ואפילו המשווקים של ציוד חשמלי ואלקטרוני היא העובדה שעם יישום החוק החדש האחראיות לפינוי פסולת אלקטרונית עוברת מהרשויות המקומיות, אליהם, וזאת ע"פ עקרון אחראיות היצרן. עקרון זה קובע כי ראוי להטיל את הנטל הכלכלי של התמודדות עם הבעיה של פגיעה באיכות הסביבה על הגורם האחראי לזיהום.
דרישות החוק מהיצרנים
• כבר בשנה הקרובה ידרשו היצרנים והיבואנים לעמוד ביעד מחזור של 15% מסך הציוד האלקטרוני והסוללות הנמכרים על ידיהם בשנה. יעד זה יעלה בהדרגה עד שנת 2021 ובסופו של דבר יעמוד על 50%.
• יצרן / יבואן של ציוד חשמלי ואלקטרוני, או של סוללות ומצברים יבצע מחזור ע"פ סוג המוצר לפי האחוזים הרשומים בחוק מסך כל מכירותיו באותה השנה.
• יצרן / יבואן של ציוד חשמלי ואלקטרוני ו/או סוללות ומצברים ידווח למנהל דיווח חצי שנתי ושנתי.
• יצרן ויבואן יכינו ויפרסמו הוראות לטיפול סביבתי ולהכנה לשימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני לכל דגם של ציוד (חשמלי ואלקטרוני/סוללות ומצברים) שהם מוכרים בתוך שנה ממועד המכירה הראשון של כל דגם. פרסום ההוראות כאמור יעשה באופן שיהיה נגיש לכל אדם העוסק במיון, בהכנה לשימוש חוזר או בטיפול בפסולת ציוד וסוללות.
• על כל יצרן ויבואן של ציוד וסוללות בישראל להשלים התקשרות עם גוף יישום מוכר עד 1/3/2014.
איך אמור להיראות הדיווח?
הדיווח לחוק האלקטרוניקה צריך לכלול את הסעיפים הבאים:
1. פרטי הציוד שנמכרו (מס הפריטים, סוגיהם, משקלם, קבוצת הסיווג שאליה הם שייכים וכן מספר הסוללות/המצברים שהיו מורכבים בציוד).
2. משקל פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני שאספו בעצמם או באמצעות אחר וכן פרטי אחראים לפינו פסולת משווקים או אדם אחר שמהם נאספו.
3. מספר פריטי הציוד האלקטרוני שנעשה בהם שימוש חוזר או הכנה לשימוש חוזר מתוך הציוד החשמלי והאלקטרוני שנאסף (לפי סוג הפריטים, משקלם, קבוצות הסיווג שאליה הם משתייכים, שמו של האדם או התאגיד שאליו הועברו ופרטיהם).
4. משקל פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני שמחזרו או שהשיבו (פירוט אופן המחזור, פרטי מיתקן הטיפול).
5. משקל פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני שייצאו (המדינה שאליה יוצאה הפסולת, פרטי המתקן שאליו יוצאה הפסולת, סוג התהליך המבוצע בפסולת באותו המתקן).
6. הוראות לטיפול סביבתי ולהכנה לשימור חוזר בציוד החשמלי והאלקטרוני לגבי כל פריט בתקופת הדיווח.
הנה דוגמה סכמתית לדיווח תקין:
ומה קורה במידה והדיווח שגוי או שלא מדווחים כלל?
עסקים רבים מוצאים עצמם במצב של חוסר מוכנות לדיווח, עובדה הגוררת דיווחים לא נכונים, הנשענים על נתונים חסרים או לא מדויקים. יש לכך שתי השלכות אפשריות: האחת, הדיווח יצא על סכום גבוה מהסכום הריאלי לתשלום. במקרה כזה בית העסק נושא בהוצאה מיותרת ולחינם. במקרה ההפוך, בו העסק מדווח על מספרים הנמוכים מהסכום הריאלי שעליו לשלם, קיימת אפשרות לבדיקת העסק על ידי פקחי הרשות וקיים סיכון לתשלום קנס על דיווח שקרי.
כך או כך, על פי האמור בחוק: מי שלא יפעל בהתאם להוראות המדויקות והמפורטות בחוק ייקנס ואף יגיע למאסר. הפר אדם הוראה מהוראות לפי חוק זה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 600,000 ₪
אז איך מתמודדים עם רוע הגזרה?
ראשית כל, במקום להתמרמר – זה הזמן להשתפר! קחו את חוק האלקטרוניקה כנתון קיים שיש להיערך אליו בצורה נכונה ומחושבת. איך שלא נסתכל על זה, החוק הזה הולך לשנות את סדרי העדיפויות של היצרנים והיבואנים, מאחר והוא הולך לשנות עלויות, וזה כבר אומר שצריך להתחיל להסתכל למציאות בעיניים ולהחליט איפה מורידים או מעלים מחירים, האם צריך לשנות יעדים וכולי.
זו לא אמירה יומרנית אם כי מציאותית מאוד. מרגע שהחוק נכנס לתמונה, משתנה גם גרף המוצרים הרווחיים ביותר, הרווחיים פחות, המשתלמים ביותר והמשתלמים פחות. וזה כבר חוק שאף בעל עסק לא יכול להתעלם ממנו.
אנחנו בחברת SG מלווים עסקים רבים ביישום חוק האלקטרוניקה, החל מייעוץ ומתן מידע עדכני ורלוונטי, דרך מידע לגבי חסכון בעלויות ומניעת קנסות וכלה בציוד העסק בתוכנת Pro-Pack – תוכנה ייעודית פרי פיתוח אישי המתאימה לניהול ולתפעול החוק.
חידוש רישיונות ליישום חוק האריזות וחוק האלקטרוניקה 
תזכורת ללקוחות Pro-Pack: בחודש אפריל יש להיערך להגשת הדוח לשנת 2013 לחוק האריזות. זה גם זמן טוב להיערך לחוק האלקטרוניקה שנכנס לתוקפו החודש ולבחון מקרוב את העלויות הצפויות לכם כבר בעתיד הקרוב.
לחצו כאן לחידוש הרישיון לתוכנת Pro-Pack והבטיחו לעצמכם ראש שקט וחסכון משמעותי בעלויות הצפויות לכם מתשלום על חוק האלקטרוניקה וחוק האריזות.
משטחי עץ מול פלסטיק
מחבר: יוסי אוסטרוב*
באופן מסורתי משטחי עץ מהוים את החלק הארי של משטחים ליעודים שונים. ההערכה היא שגם היום נתח השוק של משטחי עץ עולה על 80% . שאר השוק מחולק בין משטחים מחומרים שונים ובעיקר פלסטיק שלאחרונה תופס תאוצה ונוגס בנתחי שוק שבעבר היו בשליטה בלעדית של משטחי העץ. זה המקום לציין שלא נכון יהיה להגדיר משטח מסוים כטוב יותר או פחות אלא משטח משטח שמתאים יותר ליישום שאותו הוא אמור למלא.
במאמר זה אנסה להבהיר ולפשט את היתרונות והחסרונות של כל אחד מסוגי המשטחים:
ישום: משטחי עץ מתאימים למגון רחב מאד של ישומים אולם ישנם מספר' תחומים שבהם מתגבר השימוש במשטחי פלסטיק. תעשייות המזון והפרמצבטיקה דורשות משטחים נקיים יותר והמראה הנקי והתעשייתי יותר של משטח פלסטיק מתאים להם יותר לשימוש ברצפת היצור. משטח העץ מהווה בעיה בתעשיות אלו עקב שבבי העץ שיכולים להתפזר ונטייתו של העץ כמוצר טבעי לפתח עובש או פטריות במידה ולא עבר טיפול מתאים.
חוזק מכני: התכונות הפיזיקליות והמכניות המובנות של משטח עץ חזקות ומתאימות יותר בכל הנוגע לעומס. משטח העץ הינו חזק יותר ועמיד יותר ומתאים לעומסים כבדים. כדי להתקרב לחוזק המכני, משטחי הפלסטיק חייבים להיות מתוכננים מבנית בצורה מאד יעילה עם חיזוקים מבניים ותוספת חומר כדי לחפות על הנתונים הפיזיקלים הנחותים. במקרים קיצונים כאשר נדרש לעשות שימוש במשטחי פלסטיק למידוף בעומס כבד, מוסיפים לתבנית הפלסטיק מוטות מתכת שמעניקים את החוזק מכני למשטח.
גמישות יצור ומיגון מוצרים: עקב צורת העיבוד הפשוטה של העץ, קל מאד לייצר את משטחי העץ במיגון רחב מאד של מידות וסוגים. באופן עקרוני ניתן להגיע לכל מידה ועומס נדרש ע"י ניסור וביקוע של קורות העץ. במשטחי פלסטיק הנושא הינו מורכב בהרבה. יש צורך לתכנן מראש ולייצר תבניות יקרות. התיכנון חייב להיות מדויק מאד וכל שינוי או תיקון מסתכם,בעלות גבוהה. כמו כן כמות המשטחים שאמורה להיות מיוצרת מתבנית מסוימת חייבת להיות גבוהה יחסית כדי להצדיק ולכסות את עלות התבנית.
דיוק במידות המשטח: משטח פלסטיק מיוצר בד"כ במכונות יציקת לחץ שבהם מוזרק חה"ג אל תוך תבנית ומתמצק בתוכה. כיון שזהו תהליך תעשייתי מבוקר, קל יותר לשמור על עקביות והמוצר הסופי מתקבל בטולרנסים תעשייתים מקובלים. לעומת זאת משטח העץ הינו מוצר טבעי בעיקרו, לוחות העץ יכולים לשנות את מידותיהם בהשפעת טמפרטורה או לחות. כמו כן במשטחי עץ, לא ניתן להגיע לחומר גלם שיהיה אחיד וזהה לחלוטין מכיון שהלוחות מנוסרים מגזעים שונים ומאזורים שונים בגזע.
הופעה כללית: משטח פלסטיק עקב היותו מוצר תעשייתי מעובד, מציג חזות יותר "נקיה" ועמידה לאורך זמן מאשר משטח עץ. משטח העץ נוטה לשנות את הגוון בחשיפה לפגעי מזג אויר, וכמו כן עלול לקבל סדקים שלא בהכרח פוגעים בחוזקו אך בהחלט גורעים ממראהו הכללי של המשטח. כמו כן לוחות עץ שלא עברו יבוש או חיטוי נגד פיטריות חשופים להיווצרות פטריות על פני הלוח.
השפעה על הסביבה: המגמה החיובית שהתחזקה בשנים האחרונות של פיקוח ותשומת לב למשאבים המתכלים של הכדור עליו אנו חיים, הובילה למערך ניהול מבוקר של היערות, מדיניות כריתה וחידוש יער מושכל ומתוכנן. בדומה לשרשרת האחריות שקיימת בתקני איכות למיניהם, מנסרות מחויבות להוכיח שחומר הגלם שלהם נרכש מבעלי יערות שמחויבים לתקני ניהול יער כמו למשל תקן PEFC . משטחי פלסטיק לעומת זאת מיוצרים מנגזרות של נפט שהינו משאב מתכלה וחשוף מאד לתנודות ספקולטיביות וארועים פוליטים שונים. לגבי יכולת המיחזור, שני החומרים מציגים אופציות מיחזור, עץ ניתן לגריסה ושימוש ליצירת אנרגיה , חיפוי קרקע ובאופן טבעי ירקב לאורך זמן. פלסטיק חייב להיגרס ולחזור לשימוש כחומר גלם ממוחזר.
מחיר: אחד הפרמטרים העיקרים המשפיעים על כל מקבל החלטות הינו כמובן המחיר. בנושא זה משטח העץ מציג יתרון ברור לעומת משטחי הפלסטיק. תעשיית משטחי העץ מפותחת בהרבה לעומת משטחי הפלסטיק, חה"ג מגיע ממיגון רב של מינסרות בעולם עם יכולות רבות מגוונות לגבי יכולת אספקה וסוגי הלוחות שבאפשרותן ליצר. לעומתם מס' יצרני משטחי הפלסטיק הינו מועט יחסית, מרכיב חה"ג הינו גבוה וחשוף מאד לתנודות בשוק הנפט העולמי. בנוסף לכך, המיגבלה העיקרית במשטח פלסטיק היא העלות הראשונית של תכנון המשטח, בניית אב טיפוס והכנת תבנית הינו נושא מורכב ויקר. לעומת זאת שינוי מידות במשטח עץ הינו ענין פשוט יחסית ועלותו זניחה.
משטחי יצוא: אחד הנושאים שתרם רבות לקידום משטחי הפלסטיק בעולם הוא נושא החקיקה של משרדי החקלאות השונים בעולם ויצירת סטנדרט אחיד לחיטוי משטחים ואריזות עץ – ISPM15 . יצרני משטחי העץ מבצעים ללא כל בעיה את החיטוי באמצעות טיפול בחום או שימוש במתיל ברומיד ( עומד לצאת משימוש) . משטחי פלסטיק לעומתם לא מחוייבים בחיטוי ומהוים לעיתים תמריץ שהינו יותר "פסיכולוגי" להשתמש בפלסטיק ולהימנע מנושא החיטוי.
משטחי השכרה ( pool pallets )-תחום שמפותח מאד במשטחי עץ וכמעט ולא קיים במשטחי פלסטיק. בשווקים גדולים ומפתוחים המתוחמים בטריטוריה יבשתית ( אירופה או ארה"ב), מקובל לעשות שימוש במשטחי pool . ישנם מס' חברות מובילות בתחום זה כגון: CHEP , -וחברת IPP/PRS המשכירות משטחי עץ ללקוחות. הלקוח משלם אך ורק עבור השימוש או עבור תנועת המשטח מנקודה אחת לשנייה ( Trip ) ויכול לחסוך עלות רבה של קניית משטחים חדשים.
השיטה מציגה יתרונות רבים כגון:
שימור הסביבה-הפחתת הצורך לייצר משטחים חדשים שמביאה בהכרח להקטנה של כריתת יערות. כמו כן קיימת הפחתה משמעותית בכמות המשטחים המשומשים שיש צורך להיפטר מהם ( הטמנה או גריסה) מכיוון שהחברות מפעילות מערך לוגיסטי של איסוף המשטחים ושליחתם לתיקון. הלקוחות נהנים תמיד ממשטח תקין ואחוז המשטחים שנזרקים לסביבה יורד בהתמדה.
הפחתת עלויות- המשתמש משלם רק את דמי השימוש במשטח ולא נושא בעלות הכוללת של המשטח.
משטחים איכותיים יותר- עקב הצורך לבצע מס' רב של סבבים, מפרט המשטחים שהחברות עושות בהן שימוש הוא איכותי, כך שלקוח נהנה אף הוא ממפרט תקין ואיכותי.
סטנדרטיזציה- חברות ה- POOL מכתיבות אפשרות שימוש במס' משטחים מוגבל ובכך בעצם יוצרים סטנדרטים מקובלים של מפרטי משטחים שהלקוחות השונים מתאימים את עצמם אליהם.
הסטנדרטיזציה הזו מובילה לחסכון באספקטים תפעולים רבים כגון: הגדלת יעילות היצור אצל יצרני המשטחים, הפחתת עלות הובלה ועוד.
לסיכום, משטח חייב להתאים ליעוד שאותו הוא אמור למלא. במאמר זה ניסיתי לתמצת את הפרמטרים והשיקולים השונים שאותם יש לבחון כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי סוג המשטח והתאמתו.
——————
*יוסי אוסטרוב, מנכ"ל משותף בחב' גל משטחים יצרני משטחי עץ ויבואנים של משטחי פלסטיק מחברות מובילות בעולם 08-8564322, yossi@galpallets.com
