חשמל באוויר: חוק האלקטרוניקה יוצא לדרך 
החוק לטיפול בפסולת אלקטרונית נכנס לתוקפו החל מינואר 2014, למרות שהעדכון האחרון מדבר על דחייה של היישום ב-60 יום. איפה החוק הזה תופס אותך? הנה כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמתחילים לשאת בעול.
התוספת החדשה לחוקים הסביבתיים ההולכים וצוברים תאוצה, הלא היא: החוק לטיפול בפסולת אלקטרונית (להלן יקרא: חוק האלקטרוניקה) נכנס לתוקפו בינואר 2014, לאחר יוזמה של חבר הכנסת ניצן הורוביץ והשר לאיכות הסביבה גלעד ארדן.
הרבה חששות מלווים את כניסתו של החוק שקובע כי על היצרנים והמשווקים של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה לקחת חלק בתפעול ובמימון של פינוי הפסולת האלקטרונית ומחזורו.
החוק מטיל חובה לאיסוף והעברה למיחזור של פסולת אלקטרונית על גופים וחברות שמפיקים רווח ממכירה של ציוד אשר הופך עם הזמן לפסולת אלקטרונית. אלה הם למעשה היבואנים, היצרנים המקומיים והמוכרים של ציוד אלקטרוני בחנויות , במרכזי השיווק ובאינטרנט. סעיפי החוק קובעים כי יצרנים, יבואנים, מוכרים ומשווקים של כל ציוד אלקטרוני ביתי או תעשייתי יהיו אחראים להעברת פסולת אלקטרונית למיחזור, מתוך תפיסה כוללת שקובעת כי “המזהם ימחזר ויישא בעלויות”.
האחריות הגדולה ביותר היא של חברות ייבוא או ייצור של מוצרים אלקטרוניים (כולל רכיבים וסוללות) ועליהם למעשה נופלת חובת המחזור בפועל, כולל של ציוד שאינו מתוצרתם, ועליהם נופלות מכסות המחזור (שיפורטו בהמשך) כפוקנציה של משקל הציוד שמכרו. בנוסף, על החברות הנ"ל אחריות למסור דיווח על היקף המכירות והיקף המחזור. על החברות מוטלת גם אחריות לפרסם הוראות וסימונים על מוצריהן על מנת ליידע את הציבור בדרכי הפעולה שעומדות ברשותו למניעת זיהום.
הנה עוד כמה נקודות מעניינות בחוק:
מי שמוכר מוצרי אלקטרוניקה מכל סוג חייב לאפשר ללקוחותיו למסור במעמד הרכישה ציוד אלקטרוני דומה לציוד אותו רכשו.
בנוגע למימון הפעילות – גם זו מוטלת על פי החוק על היצרנים והיבואנים, אך האחריות העיקרית של הרשות המקומית הינה הקמת מוקדי איסוף עירוניים והפעלתם ו/או הפעלת שירותי איסוף מבתי התושבים לציוד כבד.
מכסות המחזור נקבעות לפי אחוז מתוך הציוד השנתי אותו מכר אותו גוף. מי שמייבא או מייצר וגם משווק את הציוד האלקטרוני נחשב על פי החוק גם כמשווק וגם כיבואן ונופלים עליו כל חובות החוק. היקף החובה גדל משנה לשנה, מ- 15% בשנת 2014 ועד ל-50% לאחר בשנת 2021. החוק אפילו מטיל אחריות פלילית ועיצומים על חברה או מנהליה שלא יפעלו לממש את אחריותם על פי החוק.
דבר נוסף – בחוק ישנם שני מנגנוני איסוף פסולת. הראשון הוא החובה המוטלת על משווקים לקבל מלקוחותיהם ציוד אלקטרוני ישן ללא תשלום בעת הקניה של מוצר חדש. המנגנון הנוסף הוא איסוף פסולת על ידי הרשויות המקומיות אשר מצידן מחויבות להקים מרכזים ומוקדי איסוף לפסולת אלקטרונית בנוסף על איסוף של ציוד גדול ישירות מבתי האזרחים. מלבד האיסוף, החוק מגדיר הקמתם של תאגידי מיחזור ומתקני טיפול מורשים. על מנת לפקח על יישום החוק בכל רבדיו, החוק גם מסדיר את הקמתם של מנגנוני פיקוח ודיווח. בין היתר, הגופים השונים מחויבים בחובת דיווח על היקפי המכירות שלהם (לפיהם מחושבים המכסות המחייבות) למשרד להגנת הסביבה החוק מאפשר הטלת קנסות גבוהים על מי שאינם פועלים לפי הוראותיו או פונים לגופי מחזור לא מוכרים.
אז מה עושים?
קודם כל מקבלים את הדין ומשלימים עם העובדה שהחוק כאן. אך מעבר לכך צריך לזכור מדובר בחוק חיובי בעיקרו – לכולנו. אחרי שהשלמנו עם העובדה הזו, אפשר לקחת את הלימון הזה ולעשות ממנו לימונדה, כלומר להתחיל להתכונן ולהערך לדיווח בצורה יעילה ומושכלת.
האם אתם ערוכים בהתאם? חברת SG מלווה חברות רבות ביישום חוק האלקטרוניקה וחוק האריזות. השירות כולל ליווי וייעוץ המספקים כלים מעשיים ליישום החוק, מתוך מטרה לאפשר לחברות ליישם את החוק באופן עצמאי לאחר מכן.
חוק האריזות: מסכמים שנה ומתכוננים לעדכונים החדשים
שנתיים עברו מאז יצא חוק האריזות. האם הפנמנו שהחוק כבר כאן להישאר? ומהם העדכונים החדשים לשנה הבאה עלינו לטובה?
חוק האריזות סוגר עוד שנה. הזדמנות נהדרת לבדוק מה אפשר לשפר? איך ואיפה אפשר לחסוך בעלויות? להתייעל בקניית האריזות? דבר אחד בטוח, החוק כבר כאן להישאר ויעשו טוב היצרנים שישכילו להיערך לו כראוי. ויפה שעה אחת קודם.
אז מה על הפרק בנושא חוק האריזות?
• דוח חציון 2 לשנת 2013. חובת ההגשה היא עד ינואר 2014. יש לוודא את הדברים הרגילים: שאין חריגות ואין סטיות בדוח הזה לעומת קודמו ובהשוואה לשנה שעברה.
• דוח שנתי לשנת 2013: הגשת הדוח השנתי מתבצע במהלך חודש מרץ.
• עדכון מעניין בחוק שיכנס ככל הנראה לקראת אמצע השנה, קובע כי שיטת הדיווח משתנה ועוברת לגיליונות אריזה. מה הכוונה? מוצרים שנושאים את אותה האריזה, לרבות סוג החומר ומשקל האריזה הפנימית והחיצונית, יחושב מעתה לא כפריטים בודדים אלא כגיליונות אריזה. שימו לב כי הדבר מצריך היערכות ומלאכת התאמה.
• נקודה נוספת שדורשת התייחסות: בית עסק. חברות יצרניות המדווחות לתמיר צריכות לשים לב שיש להן כובע נוסף: בית עסק (סעיף 26 בחוק). הנ"ל רלוונטי גם ליבואנים וגם לחברות קמעונאיות.
מה עושים? בגדול, יש צורך להתקשר לאוסף מורשה, מתוך רשימת האוספים הרשומה באתר התאגיד, לדאוג להפרדת הפסולת, לניהול רישום ולדברים נוספים הקבועים בחוק.
• התייעלות. שנתיים של עבודה עם חוק האריזות הוא גם הזדמנות מצוינת לבדוק האם התייעלנו בתחום האריזה, הרכש והמלאי? כמו בכל פרמטר בתפעול הארגוני, גם תפעול של חוק האריזות מצריך עמידה ביעדים שהצבנו לעצמנו בהקשר הזה. כך שיישום החוק בצורה טובה מאפשר לנו חסכון בעלויות התשלום לרשויות וחסכון בתשלומים על קניית אריזות וניהול הרכש. בהקשר הזה, מדובר בכלי מתחדש ומתגלגל הנושא משמעויות רבות לעתיד הארגון, למשך שנים רבות קדימה.
מה הם היעדים שלך לשנה הבאה? עכשיו הזמן לקבוע אותם וליישם.
הקשר בין מכירות לאשפת אריזות 
כמה עולה לך לייצר כל אחד מהמוצרים שלך? האם לקחת בחשבון את עלויות חוק האריזות? בראיה הכוללת יש לקחת בחשבון לא רק את עלות האריזה, אלא כמה עולה התוספת של חוק האריזות לעלות המוצר? על כך בכתבה הבאה.
ניתוח עלות כוללת לפריט- ראייה שנתית
בגרף מוצגים 10 הפריטים אשר עולים לחברה הכי הרבה בראייה שנתית, בהיבט של חוק האריזות.
בחישוב העלות הכוללת באים לידי ביטוי כלל חומרי האריזה הקשורים למוצר. הגרף מהווה מראה כיוון להתייעלות ולמיקוד עסקי בפריטים בעלי העלות הגבוהה ביותר.
האם קיים קשר בין כמות מכירות לכמות אשפת אריזות?
הגרף משווה בין מכירות לכמות אשפה בראייה שנתית. ניתן לראות בגרף 3 ו-4, קפיצה ביחס בין מכירות לבין כמות אשפה. יש לשים לב שמכירות נמדדות ביחידות ואשפה נמדדת בטון.
האם היחס הזה נכון? התשובה לא פשוטה ודורשת התמקדות בפריט והבנת מבנה האריזה שלו.
כמה שיטות לבדיקה:
1. האם קיימים מוצרים נוספים עם אותו היחס?
2. מהם מרכיבי האריזה שהובילו לקפיצה זו?
3. האם מדובר בזרם בייתי או מסחרי? יש משמעות גדולה, שכן בזרם מסחרי ובזרם בייתי היחס בין המשקלים שונה, לרוב…
הנתונים והגרפים מתוך תוכנת פרו-פק Pro-Pack
מה הדרך הטובה ביותר לנהל ספירות מלאי? 
יש המון דרכים לבצע ספירות מלאי, לכולן יתרונות וחסרונות כאלה ואחרים. מניסיון שלי, הדרך הטובה ביותר לערוך ספירת מלאי היא…
הזמן לספירת המלאי השנתית הגיע. כל חברה והשיטה שלה לספירה, ובינינו יש שיטות טובות ומתקדמות מאוד ויש שיטות שהן כל כך לפני הספירה…
אז מה השיטות הקיימות לספירת מלאי?
שיטה ראשונה: ניהול מלא.
בסוג כזה של ספירת מלאי בעל העסק שוכר שירותים של חברה חיצונית המתמחה בסיפורת מלאי ומקבל ממנה את כל השירותים הדרושים לכך: כוח אדם, ציוד מקצועי וניהול. זה בעצם שירות מקצועי מלא מקצה לקצה. היתרונות: בעל העסק יכול לשים את ה"צרה" הזו שנקראת ספירת מלאי מאחוריו ולהמשיך בעיסוקיו בראש שקט. החסרונות: השליטה יוצאת מידי המנהל הלוגיסטי ובמקום זאת היא עוברת לידיהם של אנשים, מקצועיים ככל שיהיו, לא מכירים את המוצרים על בורים.
שיטה שניה: ניהול חלקי.
לפי השיטה הזו בית העסק שוכר חברה מקצועית שמביאה עמה את הטכנולוגיה והניהול, בעוד פעולת הספירה מבוצעת על ידי עובדי החברה בעצמם. לשיטה זו יש יתרון המתבטא בחסכון משמעותי בעלויות. אלא שהיתרון המשמעותי עוד יותר הוא העובדה שאת הספירה מבצעים עובדים שמכירים את המוצרים מקרוב. עבורם, פעולה כזו יכולה רק לחבר אותם ברמה גבוהה יותר לעבודה ולתהליכים הקשורים אליה. החיסרון בשיטה כזו הוא אחד: ה"בזבוז" של כוח אדם המופנה לספירה, על חשבון המשימות השוטפות של העבודה.
שיטה שלישית: שכירת ציוד
לפי השיטה הזו, בעל העסק שוכר ציוד טכנולוגי מתאים – מסופונים ותוכנה ייעודית – ועושה בהם שימוש עצמי. במקרה כזה גם ניהול הפרויקט וגם התפעול השוטף שלו מבוצעים על ידי אנשים מתוך העסק. היתרונות המשמעותיים ביותר של השיטה הן העלות הנמוכה שלה והעובדה שהשליטה והבקרה נשארת בבית. החסרונות באים לידי ביטוי בחוסר מקצועיות ובטעויות חישוב וסיכום שעשויות להשפיע מאוד על אמינות הספירה ותוצאותיה. בשורה התחתונה: אמינות תוצאות השיטה הזו מוטלת בספק.
אז מה השיטה הטובה ביותר?
מניסיוני, ולאחר מספר רב של ספירות מלאי מורכבות בחברות מתחומים רבים כגון אופנה, מזון, אלקטרוניקה ומחשבים, אני יכול לומר שהשיטה השנייה – שיטת הניהול החלקי – היא הטובה והמוצלחת ביותר. היא גם מבטיחה שליטה מלאה על תוצאות הספירה וגם משלבת ידע עצום שמביא עמו מנהל העבודה שידע להוציא בתום הספירה דוחות הפרשים מדויקים, דוחות חתך ואף לדלות מסקנות בזמן אמת.
רוצה לדעת עוד על ספירת מלאי? צור קשר ואשמח לעזור
ובינתיים בג'מייקה… מתרגלים שפה משותפת 
בגיליון הקודם סיפרתי על פרויקט ג'מייקה של חברת SG, אותה אני מנהל, שקיבלה על עצמה אתגר לסידור מחסן מקומי והפיכתו למחסן חכם. העדכון האחרון מהשטח כולל פריצת דרך משמעותית שחווינו: לאחרונה הטמענו מודול סנכרן בין המסופונים ובין מערכת המידע המקומית שמבצעת עדכונים שוטפים על מצב המלאי במחסן.
המשמעותי היא שכרגע, בשלב זה, כולם מדברים את אותה השפה ומעודכנים באותם הנתונים בכל עת. וכל זאת, בג'מייקה הרחוקה…
בגיליון הבא נבקר בספרד: ונטייל (באופן וירטואלי כמובן…) בפרויקט החדש של SG להטמעת מערכת לניהול שרשרת האספקה לחברת אופנה מקומית. כל זאת בכתבה שתוקדש לנושא ובסיור מלווה בשקופיות…
